דיכאון

דכאון זו מחלה איומה. שקופה. קל יותר להיות אמפתיים כאשר רואים את הסבל – למשל כאשר רואים אדם הולך על קביים או חולה בסרטן.. אבל האמת היא שאנשים הסובלים מדכאון סובלים מאוד. הם לא יכולים סתם 'להילחם בזה'/ 'להכריח את עצמם'.. כדאי להבדיל בין דכדוך (שטבעי שיופיע בתקופות משבריות) לבין דכאון קליני אמיתי שלא פעם מצריך גם עזרה תרופתית (לפעמים לתקופה קצרה, אבל כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר/ית או אפילו עם רופא/ת המשפחה). פעמים רבות קורה שללא עזרה תרופתית האדם לא מסוגל להיעזר בשום אמצעי תמיכה אחר: טיפול רגשי, פעילות גופנית, מפגש עם חברים וכיו"ב. מי שסובל מדכאון לפעמים באמת לא מסוגל לעזור לעצמו.. רק להביע מצוקה (דוגמאות לסימני מצוקה – שינה מרובה או חוסר בשינה ואוכל, אמירות המביעות ייאוש, ריקנות, חוסר משמעות ותחושת מלכוד, מחשבות אובדניות, בכי ממושך ועוד). חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע ולא רק לנסות לעזור לבד לאדם קרוב שאולי סובל מדכאון.

ער"ן – עזרה ראשונה נפשית 24 שעות ביממה (בטלפון 1201 / ווטסאפ / מייל ועוד)
https://www.eran.org.il/online-emotional-help/
בזמן מצוקה ממשית – אפשר לפנות גם לחדר מיון (עפ"י כתובת המגורים בת"ז).

כאשר הדכאון מאוזן ומטופל – כדאי להיעזר גם ברפואה אלטרנטיבית: דיקור סיני/הומיאופתיה/ רפלקסולוגיה – הוכחו גם הם כמסייעים נפשית (אפשר לנסות טיפול מסובסד דרך קופות החולים). וכמובן טיפול רגשי עם מטפל/ת שמרגישים נוח בחברתו/ה, עשויים לסייע מאוד בהבנת ועיבוד הסיבות הרגשיות לדכאון: כעס מודחק, תחושת ריקנות וחוסר משמעות, בדידות (גם בתוך מערכות יחסים), טראומות ומשקעי עבר לא מעובדים, ועוד.
מוזמנים לקבוע שיחת היכרות 💜 אפרת
קישור לבלוג "חור שחור בקורות החיים"