– בנים הם יותר בודדים, אמרתי לו, זה לא רק אתה. לבנות יש יותר לגיטימציה לבכות, ללכת לטיפול, לשתף חברה. כשלילד אין אמא נורמלית לשתף אותה – הרבה פעמים הוא לא משתף אף אחד וזה נכון גם לגבי גבר שאין לו בת זוג. מעטים הגברים שאני מכירה שבאמת משתפים חבר, ואני 20 שנה במקצוע הזה.
– "כשהייתי ילד דווקא הייתי משתף קצת את אבא שלי כי הוא היה שואל ומקשיב ואמא שלי היתה רק מנסה לחנך אותנו. אבל מאז שהוא נפטר אין לי עם מי לדבר. בין חברים זה באמת מוזר, אף אחד לא מדבר על דברים כאלה".
– אנשים לא מדברים על בדידות אבל בטיפול כן. זו הרי המכה הגדולה של העולם המודרני. המון אנשים חיים לבד היום, לפעמים גם עובדים מהבית ומנהלים רק קשרים וירטואליים. מאוד קשה להרגיש קשרים קרובים כשאין זוגיות.
– "אבל אני לא רוצה זוגיות. זה לא מעניין אותי. ראיתי מה זה עשה להורים שלי."
– נדמה לי שסיפרת שהיתה לך בת זוג במשך שנה?
– "כן, אבל זה היה לפני 15 שנה. ומאז רק קשרים קצרים".
– ואיך הרגשת איתה?
– "טוב. היא אהבה אותי. קנתה לי מתנות ועשתה לי הפתעות. אבל אני פחדתי על המרחב שלי, בגלל זה לא התחתנתי איתה. היא מאוד רצתה ובסוף התחתנה עם מישהו אחר והם עברו לארה"ב. כמובן שהתחרטתי על זה שנים. לא יכולתי לדעת שזה הכי הרבה שאני יכול לאהוב מישהי. אז עוד חיפשתי יותר בבת זוג. וגם עוד לא הייתי מוכן לחתונה והיא כן".
– מה חיפשת אז יותר בבת זוג?
– "יותר יפה, יותר רזה, יותר עצמאית ופחות תלויה בי. שטויות. הפסדתי אותה כי הייתי טיפש".
– ואם היום היתה לך בת זוג, מה היום אתה מחפש?
– "אמרתי לך שאני כבר לא מחפש. מחפש רק סיבות לחיות. כאילו אין לי מטרה יותר. שכחתי מה היתה המטרה פעם".
– אז בוא נמצא מטרה יחד.
– (מתנשף) "אני לא יודע מה זה יכול להיות".
– זה לוקח זמן. אתה מכיר את ויקטור פרנקל? הוא ניצול שואה ששוחרר מהמחנות וכתב ספרים חשובים, ביניהם "האדם מחפש משמעות". הוא ראה דברים איומים וכתב על החשיבות של מטרה בחיים כדי לשרוד. למה אתה צובט את עצמך?
– "זה הרגל מהצבא, זה עוזר לי להירגע".
– זה לא באמת מרגיע. יש דרכים טובות יותר להירגע. זה רק עוזר לך להתמודד עם המתח וזה מראה שאתה במתח עצום.
– "כן, כנראה".
– מה היה בצבא בתקופה שהתחלת לעשות את זה?
– "אבא שלי נפטר".
– ממה?
– "סרטן, אלא מה? תוך שנה מאז שגילו את המחלה הוא נפטר"
– אני מצטערת לשמוע. בן כמה היית?
– "20. ואני מצטער שאני מכביד עלייך עם הסיפורים האלה".
– אתה ממש לא צריך להצטער, זה המקצוע שלי. וזה לא מכביד עלי. אני שמחה שבאת ואני כן רוצה לעזור לך למצוא מטרה חדשה לחיים, לנסות לטפח ולהעמיק את הקשרים שלך, כדי שלא תרגיש כל כך לבד.
– "אני לא יודע אם זה אפשרי".
– איך נדע אם לא ננסה? באת לפה, אז ננסה..
– "עכשיו את נשמעת כמו אמא שלי"
– איך באמת הקשר שלך עם אמא שלך?
– "גרוע. היא מנסה להכין לי אוכל או לתת לי כסף אבל היא מדברת בסיסמאות ורק מטיפה לי. אני אוהב אותה אבל לפעמים אני חושב שהיא לא אינטיליגנטית מספיק. ואז ישר מרגיש אשמה שזה מה שחשבתי"
– פה מותר לך להגיד הכל. אני לא שופטת אותך. קשה לילד להרגיש יותר חכם מההורה שלו. ואולי גם כילד הזדהית יותר עם אבא שלך והרגשת שגם לו קשה לתקשר איתה
– "כן. זה בדיוק זה"
– יש לך דוגמאות לקשרים זוגיים יותר טובים מאשר ההורים שלך?
– "כן, אחותי נשואה למישהו שאני ממש אוהב, הוא אחלה גבר. וגם חבר הכי טוב שלי מהצבא התחתן עם מישהי דתייה ממש חמודה. הוא חילוני לגמרי ואז אני לא הבנתי איך הוא מתחתן איתה, אבל אמרתי לך שהייתי פוסל מהר אנשים ובדיעבד הוא צדק כי טוב לו איתה".
– אתם נפגשים לפעמים?
– "לעיתים רחוקות כי יש להם תאומים והם עברו לגור ליד המשפחה שלה בצפון כדי לקבל מהם עזרה".
ומה עם הגיס שלך?
– "יהודה? מה איתו?"
– יש לך קשר איתו?
– "קצת, כן. הוא עושה הרבה מילואים עכשיו מאז המלחמה. אבל הוא טיפוס כזה שמאוד אכפתי לאנשים. תמיד שם לב לכל אחד".
– גם אליך?
– "כן. בשבת שעברה שאל אותי מה נשמע איתי ואם אני רוצה לעבוד איתו בגינה אז קצת דיברנו. אמר שחשב לפתח עסק עצמאי אחרי המלחמה והתייעץ איתי. הוא גם מתקן לאמא שלי דברים בבית".
– נשמע בנאדם טוב וערכי
– "כן. ממש. הוא ואחותי גם היו מנסים להכיר לי כל מיני בנות עד שהתייאשו מזה"
– אולי עוד לא היית מוכן לזה אז. לפעמים רק כשמרגישים סבל אז מנסים לחפש פתרונות חדשים, כמו שהגעת לכאן. זה תהליך למצוא משמעות חדשה לחיים וגם לבדוק מחדש אם זוגיות מתאימה לך היום. אפשר לדבר על זה בפגישות הבאות
– "אני חושב שאם אני אכיר מישהי היא תגלה שאין כלום בחיים שלי, שום תוכן אמיתי".
– זאת ההרגשה שלך כרגע – שאין תוכן. וזאת העבודה שלנו יחד – למצוא תוכן ומשמעות. זה לגמרי יכול להשתנות. לא מספיק שעל הנייר אתה בחור נאה וחכם ומשכיל ועובד. אנחנו צריכים למצוא דברים שאתה מצפה להם, חלומות, מטרות שיתנו לך הרגשה של סיפוק ומשמעות.
– "טוב. אז מה לעשות בינתיים?"
– אולי עד הפגישה הבאה תנסה לחשוב על דברים שבעבר מילאו אותך בהרגשת סיפוק ומשמעות וגם על חלומות שאולי זנחת ושכחת. ותכתוב את זה. נדבר על זה בשבוע הבא
– "תודה"
– איך אתה מרגיש כשאתה יוצא מפה?
– "כאילו ירדו לי שני קילו מהלב. יש עוד כמה עשרות אבל לפחות שניים ירדו וזה מורגש".
– לאט לאט. טוב שבאת
