הרבה פעמים שאלו אותי לגבי זכויות מול ביטוח לאומי, איך מקבלים סל שיקום, אם יש דבר כזה עזרה בדיור ואם המדינה יכולה לעזור גם בכסף ולא רק בשירותים. ננסה לעשות בזה קצת סדר: ביטוח לאומי ומשרד הבריאות הם שני גופים שונים העובדים במקביל, בשאיפה לשיתוף פעולה, ושניהם נותנים שירותי שיקום מסוגים שונים – רק למי שאושרה לו קצבת נכות נפשית. לביטוח לאומי יש מחלקת שיקום שיושבים בה עובדים סוציאליים ואנשי טיפול שברובם אנשים טובים עם כוונות טובות – אך הם חלק ממערכת כוללת של הגוף שנקרא ביטוח לאומי. לפעמים המערכת הזו עושה עבודת קודש ועוזרת להציל חיי אדם, חד משמעית, ולא פעם קורה כי אנשים לא מקבלים טיפול נכון או מספק, נופלים בין הכסאות, ו'נשמטים' להתמודד לבד עם סבלם הרב. לבעלי המזל יש משפחה שיכולה לצרוך חלק מן השירותים בכסף (יש מספר מצומצם של תמיכות במסגרת סל שירותי שיקום של משרד הבריאות שאפשר לשלם עליהם באופן פרטי).
אדם שאושרו לו בעבר אחוזי נכות, צריך לקחת בחשבון שבפניה חוזרת לביטוח לאומי כדי לבקש לדון מחדש במצבו – הועדה יכולה להחליט גם על שינוי לרעה בסטטוס שלו, להפחית את אחוזי הנכות שאושרו לו/ה בעבר ואפילו לבטל את הקצבה שכבר היתה לו/ה. הרי מדובר במוסד אשר נמצא בגרעון כספי מתמיד. גם בתקופה אשר עבדתי עם קשישים, אוכלוסיה חלשה אחרת אשר זקוקה לסיוע מביטוח לאומי כדי לאשר מטפל/ת בגיל השלישי – יש פער גדול בין הצורך של האנשים האלה, ששילמו כל חייהם לביטוח לאומי – לבין כמות העזרה שמאושרת להם בסוף, לפעמים גם כשברור שהם סובלים מאוד וזקוקים מאוד. גם כאן, ניצלים אלה אשר התמזל מזלם ויש להם משפחה תומכת, שלא גרה רחוק, ואלה שיש להם כסף לצרוך שירותים באופן פרטי.
אדם אשר אושרו לו אחוזי נכות נפשית מספיקים בוועדה של ביטוח לאומי, יכול לפנות לייעוץ ולסיוע באחת ממחלקות השיקום של ביטוח לאומי. במקביל ובנוסף, אם אושרו לו מעל 40% – הוא/היא יכולים לפנות גם למשרד הבריאות לפי מחוז המגורים (כפי שרשום בת"ז) ולבקש סל שירותי שיקום של משרד הבריאות.
מגוון השירותים ששתי המערכות המקבילות האלו מציעות הולך ומתרחב כל הזמן. תמיד כששואלים אותי אני ממליצה לנסות. פשוט לנסות. יש מחלקות מוצלחות יותר ומוצלחות פחות, יש עובדים רגישים יותר ורגישים פחות. ככלל, מח' שיקום של ביטוח לאומי כוללת יותר עזרה בכסף (סיוע בשכ"ד, קרן שיקום אשר מאפשרת לקנות מוצרי חשמל לבית, השתתפות בתנאים מסוימים ובמקצועות מסוימים בשכ"ל של סטודנטים והחזר על שיעורי עזר עבורם וכיו"ב.
לעומת זאת, סל שירותי השיקום של משרד הבריאות מציע שירותים רבים של אנשי מקצוע בבריאות הנפש: מעזרה במציאת דיור מתאים (ולא עזרה כספית) לפי רמות תפקוד שונות (לפי התרשמות הועדה), דרך עזרה במציאת עבודה וליווי ותמיכה לאורך הדרך ועד תמיכה חברתית המותאמת לאדם עצמו – חונכות חברתית אישית או הצטרפות לקבוצה/ מועדון חברתי. לא פעם מאשרים לאדם עו"ס שילווה אותו באופן פרטני, מתאם או מתאמת טיפול אשר יתמכו בו בתהליך השיקום.
יש עשרות חברות פרטיות (שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות הופרטו לשמחתנו) המציעות שירותים שונים בתחומים אלו ובאחרים – כולן באחריות משרד הבריאות. עם זאת, טיפול פסיכולוגי עדיין אינו קיים במסגרת השירותים הללו, וכדי לקבל טיפול פסיכותרפיה מסובסד יש צורך לפנות לשירותי קופת החולים כדי לברר זכאות להנחה. לכל הקופות יש מטפלים העובדים איתם בשיתוף פעולה. 'החליפה' צריכה 'להיתפר' עבור כל אדם באופן ספציפי עם אבחון מתאים – יש כאלו הנעזרים בשיחות עם פסיכולוגית/ עו"ס פסיכותרפיסטית של קופ"ח ובמקביל נעזרים בחלק משירותי השיקום (למשל גרים בהוסטל לצעירים למספר שנים ועובדים בעבודה המאפשרת ליווי ותמיכה והולכים למועדון חברתי) ויש כאלו שלא מתחברים לטיפול פסיכולוגי, נפגשים אחת לשבוע לשיחות עם עו"ס כחלק משירותי הדיור שאושרו להם בוועדה, נפגשים עם חונך/ת חברתי/ת ואף משלמים בעצמם/ בעזרת משפחותיהם על שירותי הרפואה המשלימה הנהדרים והמסובסדים אשר מציעות היום כל קופות החולים (ביופידבק, הומיאופתיה, דיקור סיני, רפלקסולוגיה וכיו"ב – כולם תורמים גם הם לאיזון נפשי, כוחות ומוטיבציה).
תמיד שווה לנסות. גם אם קיבלת בעבר יחס מאכזב מהעו"ס בתחנה לבריאות הנפש. גם אם לא הבינו אותך בוועדת סל שיקום. גם אם במחלקת השיקום של ביטוח לאומי העליבו אותך ש'איך את לומדת משפטים, הרי ברור (להם) שלא תהיי עורכת דין ולא תייצגי אף אחד בבית משפט' ולא הסכימו להשתתף בתשלום על הלימודים שלך.
לפעמים המערכת הזו עושה עבודת קודש מדהימה בשיקום הנפש והחיים ולפעמים היא מפספסת. עם זאת, כדאי לדעת כי ברוב המדינות המפותחות אין מערכת שיקום מתקדמת בבריאות הנפש כמו זו הישראלית. רחוק מזה. הכרתי באופן אישי אנשים שגרים בישראל לאחר שגרו במקומות אחרים בעולם – רק כי במקומות אחרים בעולם הם קיבלו הרבה פחות שירותי תמיכה. כי פשוט אין. אז שווה להתייעץ. לפעמים כדאי לנסות שוב – המפגש עם אדם אחר בזמן אחר עשוי להוליד תוצאה שונה. אל תישארו עם זה לבד.
פוסטים אחרונים
רווקות בגיל מתקדם – "מה לא בסדר איתי?"
הספרות המחקרית מתייחסת לקושי הרגשי להיפרד מההורים כגורם משוער לרווקות
על חמלה עצמית ואפילו חיבוק לעצמנו (כן, כן!)
מאז הפעם הראשונה שבה ביקשה בהיסוס חיבוק, בכל פגישה חיבקתי